הספר "אני ואתה" של הפילוסוף האקסיזטנציאליסטי מרטין בובר מציג רעיון שלפניו יש לעצמי שלנו שתי צורות קיום שונות. לפי בובר, אנחנו לומדים להכיר את העצמי שלנו דרך מגע אינסופי עם הסביבה.  אך למגע הזה יש שני פנים מאוד שונים זה מזה.
הפן הראשון, שבובר מכנה "אני – לז" מבוסס על האינטרסים והצרכים של חיי היום יום,. הפן השני, שהוא מכנה "אני- אתה" מאפשר מפגש אותנטי עם האחר, ומכאן ביטוי אותנטי של העצמי שלנו.
בסרטון נדון בשני הצדדים השונים והסותרים שיש לעצמי שלנו לפי מרטין בובר, ונראה איך כל תפיסה מובילה אותנו לחשוב על מוסר ועל העצמיות שלנו באופן שונה.

הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית מציגה מודל חדש לאופן שבו אנחנו מבינים את משמעות החיים ואת האופן שבו אנחנו יכולים לממש את חיינו. בסרטון הזה אנחנו נראה:
1. במה היא שונה מפילוסופיה קלאסית?
2. מה היא מחדשת לנו ביחס לנפש והעצמי?
3. למה התכוון סארטר כשאמר שקיום קודם למהות?
4. וכיצד כל זה מביא לשחרור שלנו?

במבט ראשון, הספר "הנסיך" של מקיאוולי הוא רק מדריך יעיל לשליט שרוצה לשרוד בתפקיד. אבל אם נבחן אותו באופן פילוסופי, נגלה שמקיאוולי דוקא מלמד אותנו לקחים מעניינים על אמת, כוח וחשיבה ביקורתית.
בסרטון הזה נסקור בקצרה ובאופן נגיש ומובן את העקרונות שמציג מקיאוולי, ואת המסקנות שניתן לגזור מהם לגבי הפוליטיקה הרלוונטית לנו ואיך היא משפיעה על ההתפתחות האישית שלנו.

מבנה הסרטון
1:20 השאלה המרכזית שניצבת בפני מקיאוולי – איך יכול להיות שפעולות שונות וסותרות בהיסטוריה הובילו לאותה התוצאה?
3:21 הנחות היסוד של מקיאוולי – המציאות הפוליטית תמיד משתנה אך הרצון לשלוט הוא קבוע. בנוסף, לעם ולשליט יש אינטרסים שונים.
4:56 עקרון ראשון של מקיאוולי לשליט: לעולם אל תאפשר למזל להיות גורם במשוואה.
6:59 עקרון שני של מקיאוולי לשליט: לעולם על תתן לתכונות האופי האמיתיות שלך לנהל את עניינך.
10:01 מדוע מקיאוולי חשף את שיטות העבודה של השליט המצליח?
14:54 למה מקיאוולי חשוב לנו גם כיום?

משל המערה של אפלטון הוא אחד הסיפורים הפילוסופיים הבסיסיים שבאים ללמד אותנו על יציאה מאי-ידיעה אל הבנה של האמת.
מה קורה לנו כשאנו נחשפים לאמת חדשה?
מדוע קשה להתנתק מהתפיסות הקודמות שלנו?
ומה הסכנה במשל המערה?

מבנה הסרטון

• תיאור המשל – היציאה של האסיר מהמערה-  2:00
• המשך תיאור המשל – השאלה מה יקרה לאסיר שיחזור לשחרר את חבריו שנשארו בחשכת המערה – 5:38
• השינוי הנפשי שעוברים עם היציאה מן המערה – 8:06
• העוצמה הנפשית הנדרשת כדי להשתנות – 10:34
• הפירוש של אפלטון למשל המערה, והמשמעות שלה לחיים הקונקרטיים שלנו היום –  13:13

שאלות חשובות שעלות ממשל המערה בנוגע לחיים שלנו היום:

בחיפוש אחר האמת שלנו אלינו כל הזמן לשאול:
1. איך נדע שהאמת שגילנו אינה בסך הכל שקר מסוג חדש,
ושאנו נשוב פעם נוספת לחיות את חיינו מתוך השקר?

2. איך אנחנו יכולים לדעת אם אנחנו לא פשוט נודדים ממערה למערה?

והתשובה שהמסע שלנו בחומר החיים ממשיך איתה:
שאין מערה אחת וזהו..
היציאה מחושך לאור היא לא אקט דרמטי חד-פעמי..

אנחנו חיים בעולם שמציף אותנו במסרים סותרים ומבלבל את החושים שלנו. איך נוכל למצוא אמת אחת שלא ניתן לסתור אותה? איך ניתן לסמוך על תהליך מחשבה שלפעמים הוביל אותנו לטעויות או לשקרים?

מבוא קצר וקל להבנה לפילוסופיה מאחורי המשפט "אני חושב, משמע אני קיים" של רנה דקארט, שבו נלמד מהי השיטה הספקנית, מדוע אנחנו זקוקים לה, וכיצד היא מאפשרת חירות מחשבה.

מבנה הסרטון:

• השיטה הספקנית – מתחילת הסרטון – הטלת ספק בכל ידיעה שניתן להטיל בה ספק, כדי לראות האם יצליח למצוא בסוף התהליך ידיעה ודאית שלא ניתן להטיל בא ספק.
• הטלת הספק בחושים – טיעון החלום – 4:13
• טיעון האלוהים המטעה – הטלת ספק באלוהים כמי שמאפשר שהחושים שלנו תופסים את העולם האמיתי- 6:45
• טיעון המלאך הרע – לא אלוהים ברא את העולם אלא מלאך רע שמטעה מתוך זדון – 8:45
• הפתרון של דקארט – אני חושב משמע אני קיים- 9:45
• המשמעות החשובה לרעיונות של דקארט לחיים שלנו – 12:00

תובנות חשובות לחיים האישיים שלנו מהפילוסופיה של דקארט:

הגרעין ההישרדותי של העצמי הוא הטלת ספק מתמדת.

אלינו להטיל ספק באמונות שלנו כדי לראות מתי הן הופכות להיות גבולות שמדכאים את העצמי.

אהבה היא כוח עצום ועתיק ששולט בחיינו, אך לעולם לא הגענו להבנה מלאה מהי אהבה ומהי תשוקה.

בסרטון הזה נראה כיצד הפילוסוף היווני אפלטון מנתח את האהבה מזוויות שונות בספרו "המשתה", ובנוסף נראה איך האופן בו אנו תופסים אהבה מעצב את חיי הרוח והתבונה שלנו, וכיצד הבנה של האופי הסותר של האהבה מאפשר את המשכיותה.

"המשתה" של אפלטון מחולק למספר נאומים שכל אחד מהם מוקדש לרעיון אחר בתפיסת אהבה, והרעיונות השונים מתכתבים אחד עם השני.

אפלטון מציג את הרעיונות השונים באמצעות דוברים שונים, שכל אחד מציג את התפיסה שלו אודות האהבה:
נאום ראשון – 3:19 – אהבה כעוצמה הנולדת מהפחד להיתפס בפחדנות.
נאום שני – 4:08 – אהבה כהרמוניה בין אהבה הבריאה לאהבה החולה.
נאום שלישי – 5:10 – אהבה כתשוקה אל האחר שפעם היינו מאוחדים איתו.
נאום רביעי – 7:45 – אהבה ככוח יוצר.
נאום חמישי (חלק ראשון) – 9:52 – אהבה כשאיפה אל האל-מוות, שאיפה אל השלמות.
נאום חמישי (חלק שני) – 14:42 – אהבה כפילוסופיה, האהבה אל החוכמה, אהבה אפלטונית.
נאום שישי – 17:52 – אהבה כסתירה בין הרצון להיות מאוחדים עם האהוב ובין השאיפה לשמור על העצמיות שלנו.

תובנות על אהבה החשובות לחיים שלנו היום:

אהבה היא גם רעיון (איך אנחנו מבינים את אהבה, ובמה אנחנו מאפשרים לעצמנו להתאהב)
וגם תשוקה (איך אנחנו מבינים מהי תשוקה, ולמה אנחנו מאפשרים לעצמנו להשתוקק).

---

האהבה היא כוח סותר:
1. אנחנו רוצים להתחבר ולהיות אחד עם האהוב או האהובה
2. ואנחנו רוצים להמשיך ולהיות אחד עם עצמנו
ברגע שאנחנו מוותרים על הסתירה, ברגע שאנחנו מנסים לפתור אותה, אנחנו מאבדים את האהבה.