חג הסוכות כחוויה חילונית
הפעם האחרונה שהייתי בסוכה היה בסוכה שבנינו כל הכיתה ביחד בבית ספר היסודי, והדבר הכי כיפי כילד זה שהסוכה נתנה לי את התחושה שיש לי יכולת ליצור לעצמי גרסה אחרת של בית, גרסה חופשית יותר.
להיות בסוכה, זה להיות מחוץ למציאות, זה להיות במקום "ללא קיר", ועדין מקום שמייצר רגש של שייכות. זה להיות במקום שבו ה"אין דלת" מאפשר ביטחון לארח אנשים חדשים, ולשוב אל החמימות של המפגש שבו אף אחד אינו חייב לשני כלום, חוץ מאת האמת של המפגש.
יש בפשטות של הסוכה את הקסם שממנו מתחילה אהבה בעולם, כמו גבעה בחול שהילד בונה וחושב לעצמו "הנה יצרתי עולם". ואנחנו מצליחים ליצור את עולמנו בנקודות הנדירות שבהן החיוך שלנו או של הצד השני אינו מנסה למכור לנו דבר.
כדי להכניס רוח חדשה אל החיים, צריך שהחלונות יהיו פתוחים, צריך שהדלתות לא יהיו מוגפות.
אנחנו לא צריכים את החג בשביל ליצור את מקום המפגש שלנו עם היופי של החיים, אנחנו צריכים להקפיד על אוורור של פתחי הנפש.
חג שמח לכולם.
אבא של ברק ובן-זוג של יעל 🙂
מאמן לפיתוח אישי והתגברות על מחסומים נפשים ומקצועיים.
מפתח שיטת ייעוץ חדשנית שמותאמת לדרישות החיים של היום.
מפעיל ערוץ יוטיוב מקצועי.
דוקטורנט בפילוסופיה קיומית באוניברסיטת בר אילן.
גר בגבעתיים.
אבל לא רק..
כבר כמעט עשרים שנה שאני חוקר התפתחות תהליכי צמיחה נפשית. נקודת ההתחלה שלי היתה פילוסופיה, ועם הזמן נוספו לארגז הכלים שלי פסיכולוגיה, משחק ושירה, אימפרוביזציה ואפילו אגרוף.
גיליתי שהחיים המודרניים מאפשרים לנו להיות אותנטיים, אבל לדעת מי אני רוצה להיות זה לא מספיק, כי צריך גם כלים התנהגותיים ופסיכולוגים שנוכל ליישם ולממש בעזרתם את המטרות שלנו.
לכן אני אף פעם לא מוותר על העולם הביצועי, כי רק בו הדברים באמת מתממשים,
אבל אני גם לא מוותר על עולם התיאוריה, כי בזכותו אנחנו מפתחים את הטכניקה והכלים לממש את הרצונות שלנו.
